New Stage - Go To Main Page

קאי ריבר
/
שלושה מדורי כאב

סתם מחשבה..
מעניין האם מישהו אי פעם ניסה לפרק פחד
או כאב
כמו שדנטה עשה לגהינום
או שזה היה פרגטוריום
או שאר תירוצים לתקווה שחשה
כל כך לא ראויה..
איך היו מחלקים את הכאב?
איך היו קוראים למדורים?
האם היה שם 'כאב נלמד' ? 'כאב של חשש'?..
יש בזה היגיון - לחלק את הכאב לזמנים:
לחשש של - 'הנה זה בא',
ל- 'קורה עכשיו'
ול- 'כבר מאוחר מידי וכל מה שנשאר זה ללמוד לחיות עם זה'.
מנסה לחלק את שלושת סוגי הכאב האלה לסוגי חוויה -
מאפיינים:
הראשון - 'אימה'
השני - 'השרדות'
האחרון - 'עצב אלים שאני לא רואה את סופו'.

אני חושבת שהחכמתי בשנים האחרונות,
למדתי הרבה על החיים ועל עצמי.. כמעט כל שיעור נלמד על ידי כאב
קטן כלשהו, שפיר או ממאיר.
אני חושבת שמכל דבר צריך ללמוד ולגדול, במיוחד מכאב
אבל מול הסוג השלישי של הכאב אני נשארת מטומטמת.
הוא מת. אני לא יכולה לעשות כבר שום דבר בעניין, ואני לא יודעת
מה לעשות עם זה, איך להחכים מזה..
כל מה שאני מצליחה לעשות זה
לחיות עוד יום עם כאב שכל כולו-
   'עצב אלים שאני לא רואה את סופו'.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 27/5/04 20:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קאי ריבר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה