|
4.12.02
המנעול של הדלת
נעול כרגיל
אני לבדי
נעולה
ורק לי המפתח
יוצאת רק שאין איש בבית
והם לא מבחינים
שאני שותקת כבר שנים
בלי הבעה על הפנים
ריקה כולי מבפנים
מרגשות אליהם
כל מולקולת דם שמשותף לנו
מלא אצלי בשנאה אליהם
גם כשאני בחוץ
אני נעולה בפנים
והשטן גנב לי את המפתח
ואני כלואה עד סוף הימים |
|
|
אני הגדול
מכולם. לא,
באמת, לא
כקלישאה, אני
עצום ורב ואין
גבולות לי.
שטחי אינסופי,
אני הקישוא
המוחלט.
חרגול בטיזר
מתוך: "מחשבותיו
המהדהדות של זה
שממחזר את
הסלוגנים" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.