שני אוהבים במצב מבולבל,
הכאב לא נמנע, כי הלב לא מוגבל
לפגיעות, אכזבות, לחיצים מנפצים,
ששלחת ופגעו בו, אותם החיצים.

והכל מעורפל ועכשיו לא ברור,
שנמשיך?, אם בכלל?, ולמרות שאסור
לאהוב בכאילו ולא במציאות,
אז עדיף לי אפילו מחר שנמות.

וככה זה עכשיו, ככה טוב לשנינו,
ואם חשבת עליו, אז בטח לא חשבת עלינו.
ביחד לבד, ובלי אף אחד אחר,
וככה זה עכשיו, כך את זה אני זוכר.

שני אוהבים במצב מבולבל,
הכאב שהרג, והלב שסבל
וסובל כל פעם שפועם בשבילך,
ונשאר רק שלך כשביקשת שילך.

והכל מעורפל ועכשיו לא מובן,
מה עשינו בכלל?, מה קרה כאן לזמן?
נעצר כשהבין שאני מאוהב,
בך תמיד חמודה, אבל רק לא עכשיו.

וככה זה עכשיו, ככה טוב לשנינו,
ואם חשבת עליו, אז בטח לא חשבת עלינו.
ביחד לבד, ובלי אף אחד אחר,
וככה זה עכשיו, כך את זה אני זוכר.