מישל הדר / פורטרט עצמי |
שער חום
מכנסיים ארוכות
רוצה לעשות
ידיים קטנות
מבקשת לשנות
אבל אין אפשרויות
צמידים על הידים
משקפיים מסתירות את העיניים
מתחבאת מהקור
מתחת לשמיכה
בוכה
בשקט שלא ישמעו
שחס וחלילה לא ידעו
איפה החברים
במשפחה שונאים
כל לילה חולמת
על דברים קטנים וטובים
שיעשו את החיים שמחים
לא יודעת מה לעשות
נשאר לי רק לחכות
אבל מה עם עכשיו?
הרגע?
הרי זה מה שקובע
השינוי בא
והלך
נתן
ולקח
האם יחזור לעזור?
העתיד
מפחיד
אבל לא לאבד תקווה
כי זה כל מה שנשאר
אחרי שנעלמים לך השאר
זה משהו שאין לי
הסם מעופף אותי
גורם לשכוח
או שרק נדמה לי
לא מתקן רק דוחה
את מה שאחרי
מודעת אך מתעלמת
והחברה לא נותנת
לעשות מה שרוצים
והם אלה בלי הערכים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|