|
מדי פעם כשהשמים עצובים
הם גורמים לירח להחוויר פנים
דמעות זה רק עניין של זמן
מה שמסמל סוף לעוד כוכב קטן
כשכוכב נופל כולם למטה מביעים משאלות
ורק הירח מתאבל ולא מפסיק לבכות
הוא לא מבין למה כולם שמחים
האם כך מתנהגים כשילדים מתים
כוכבים תמיד יישארו ילדים
והירח לנצח יישאר במרומים
בעולם הזה הילדים נופלים
בעולם הזה ההורים בוכים
ועכשיו כשאני רואה כוכב נופל
אני מביט אל הירח כמתנצל
יותר אני לא מביע משאלות
כשכוכב נופל אני מתחיל לבכות |
|
|
אני דווקא
מאמינה באלוהים,
אני גם מאמינה
שהוא אישה, אבל
איזו מן אישה
קוראת לעצמה
בועז רימר?!
זאטוטה
פסיכודלית,
שוקלת אתאיזם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.