|
(בלדה "הומוריסטית")
עכשיו הכל מת... אני מתחת לשמיכה
חרקים בחלום ואין מנוחה
אלוהים - מסתכל...
טובתי... הוא שואל?
הבדידות כמחנק , האהבה במרחק
והתמימות רקובה מביאה אכזבה
ואת לידי וראשך על כתפי
שפיותי מאופקת... לא אתן לך ללכת.
אני חי כחולם... וברוח הולם.
ואנשים במרחק - סביב צירי הם זזים כמשחק.
ואת משתגעת... שארית רוחך גוועת.
אוי... ראשך הדואב חלומות של כאב.
השמחה מרפאה גם ללא אהבה?
כי השלמות ממני והלאה...
אבל את זאת המחכה לה.
שפיותי מאופקת... לא אתן לך ללכת.
אני חי כחולם... וברוח הולם.
ואנשים במרחק - סביב צירי הם זזים כמשחק.
|
|
|
"כל פעם שאני
רוצה ללחוץ על
'ערוך את
הדפיוצר' אני
לוחץ בטעות על
'הציעו סלוגנים
משלכם' ומשם,
הדרך לכאן ממש
קצרה"
צרצר, מסביר למה
הוא יושב וכותב
סלוגנים כל
היום/לילה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.