ישן בקולנוע הישן
על ערימה של מזרקים,
מרגיש את הדופק בעור התוף,
עולה למכונת ההקרנה
מניח את סליל הסרט
צופה מבעד למסך הקרוע, התלוש
ומתפעל,
שיחקת בצורה מדהימה
בסרט של חיי,
זעזעת את עולמי.
הטרקטורים מחכים לדייר האחרון
שיצא מהבית הנטוש, כאשר הוא - אני, מסרב בתוקף,
מפלצת אחת מפילה זכרונות של
חמישים השנים האחרונות,
נועץ מבט זועם
בחלקים שנשברו
כמו אפיזודות,
הסליל נקרע, נמחק,
נקטע לקראת הסוף
והפך את המטרים הספורים
שלפני קו הגמר -
לגמר עצמו.