[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ארז בר-און
/
לשבת בבית קפה

יום שישי, אתה יושב לך מול האיי סי קיו, מתכתב עם כל מיני
אנשים שאתה לא ממש מכיר על דברים לא ממש מעניינים, שואל שאלות
מציקות כמו, "מה חדש?" ו-"מה אתה מספר?" ואחרי חצי שעה כזאת
אתה מחליט שאת היום שישי הזה אין מצב שאתה מעביר בלי איזה משהו
מעניין לעשות או איזה בחורה לעשות...

בכל מקרה, אתה עושה טלפונים, מזיין לאנשים את המוח כמו מורה
ממוצעת לספרות בשיעור ממוצע ומעפן, שולח לאנשים הודעות בתקווה
שיענו לך ויביאו איזה רעיון פיצוץ שיביא אותה בבננות ואחרי כל
זה מה?! מסיבה סקס מטורפת? פסטיבל סמים מאולתר בדיונות? רייב
של טיאסטו?
הלוואי...
בית קפה, בית קפה אתם קולטים?! 100 טלפונים, 50 הודעות ושלוש
שעות של כאב ראש ומה יוצא מכל זה, בית קפה?! הרגשתי כמו שהיד
שמגיע לגיהינום ומבין ש-70 הבתולות שהוא עבד כל-כך קשה כדי
להשיג אותן הן ערביות (כאילו, אחרי כל המחסומים שהוא הצליח
לעבור בעזה ולהתפוצץ, זה מה שהוא מקבל?! ציפה לאיזה שוודיות
לפחות...).
אנשים, ברגעים כאלה אני שואל, איפה צה"ל שצריכים אותו? איפה
המשטרה? ואיפה לעזאזל אקי אבני?! (כל הזכויות שמורות על המשפט
הזה שמורות לעדי אשכנזי הגדולה מכולם!).

הקיצ-קץ, אתה קובע שעה, כמה חברים, כמה ידידות.
אתה אומר לעצמך, "יאללה יהיה כיף, זה עדיף על לשבת בבית..."
חבר שלך אוסף אותך, אתה כמובן הולך לשבת מאחורה כי נמאס לך
לריב על הקדימה.
כל הדרך מתבעס מזה שהעדפת לצאת "בוגר" מאשר לצאת ילד קטן אבל
לשבת בכיסא של הגדולים.
אתה מגיע שעה וחצי אחרי שיצאת מהבית בגלל שכל מקום שאתה רוצה
להיכנס אליו מפוצץ כמו מנוש של זונה וייטנאמית.
אתה בא עם כל החבר'ה לכניסה ומבקש מהמארחת מקום מרווח (אחרי
הנסיעה הזאת הייתי צריך טיפה להתאוורר).
היא לוקחת אותך ממש ברצינות ודופקת אותך במקום הכי מרווח שהיא
מצאה, כיסאות כאלה שאתה יכול להגיע איתם או לרצפה או למשענת
אבל לא ביחד (עכשיו בטח תגידו, "אבל זה בגלל שאתה נמוך מניאק",
אז נכון אני מודה, כולי נמוך מניאק אבל נשבע לכם הכיסאות היו
גדולים כמו זין של כושי!).

בכל מקרה! התיישבתם, עכשיו אתה רק רוצה לשתות את המשקה המגניב
שלך ולעוף משם כמו מזרחי מקורס טייס, אבל אז (איך לא?!) מגיע
המלצר ההומו שחושב שהוא פאקינג מלצר ראשי במסעדת יוקרה
פריזאית.
יענתו, בן אדם! צא מהקטע של הפוציות לרגע, בסה"כ אני רוצה את
כוס החרא החם שלי ולעוף משם, אבל לאאא, מה פתאום...
נראה לכם שהוא ייתן לך לשתות את הקפה בלי לדפוק את הפוזות
שלו?
בשלב זה מחשבות על איך לברוח מהבית קפה אחרי שאני דופק לו כיסא
לראש עוברות לי בראש...
אל תתפסו ממני ערס אלים ומסריח, כולי הומאני ויפה נפש, אבל יש
את האלה שנועדו לקבל מכות!

אתה מתגבר על הקטע האלים, מסיים את הקפה, יוצא משם לכיוון
האוטו ומוצא עצמך כבר ברמזור השלישי לפני הבית.
אתה קולט בנתיב שלידך איזה ערס-מוביל (אתם יודעים למה אני
מתכוון, הונדות פשע שחורות כאלה שרק לערסים יש...) ואתה מתפלל
שחבר שלך לא ייתן לנהג איזה מבט חטוף שיגרום לערס להתחמם
ולחשוב שיש פה תחרות פתיחות, כי דוגרי מרגע שהערס התחמם אין לך
שום מוצא!
אם אתה לא עושה איתו תחרות הוא חוזר אליך בעצבים ומזיין אותך
מכות בגלל שהוא יצא פראייר על שעשה פתיחה עם עצמו, אם אתה עושה
איתו תחרות אסור לך לנצח כי אם תנצח הוא גם יבוא לזיין אותך
מכות! ואם אתה עושה איתו תחרות ומפסיד, חברים שלו יתפסו ממך 0
ויבואו אליך אח"כ לשכונה וגם יזיינו אותך במכות!
בכל מקרה, מרגע שהערס מתחמם, גורלך לקבל מכות!
אתה מרגיש כמו פלסטינאי קטן במחסום של משמר הגבול, אתה לא יכול
להתחמק מהמכות!

למזלי, חבר שלי לא הסתכל על הערס ככה שחיינו ניצלו ואני זכיתי
ליהנות מעוד יום שישי נחמד שכזה בבית קפה.
בקיצור, בפעם הבאה שמשעמם לכם בבית כמו וגינה של נזירה,
והאופציות לא ממש מסעירות, תעשו לעצמכם טובה ותכינו לעצמכם את
הקפה המזדיין!

עד הפעם הבאה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
- אני לא מאמין
שקיבלנו
אחד-אפס
- יאללה גם כן
אתה...
- לפחות לא
מילאתי טופס



מסתכלים על חצי
הכוס המלאה
במגרש


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/5/04 20:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארז בר-און

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה