שוב באוטובוס,
שוב בדרך לבסיס,
שוב עם עט ביד.

הפעם לא בשביל שמירה,
סוף סוף בשביל עבודה,

אבל בכל זאת לא יוצא דבר.

מנסה להוציא את כל מה שבלב,
אבל הראש לא משתף פעולה.

מנסה לכתוב כמו תמיד מהלב,
והראש, לוטה בעפלה.

שוב באוטובוס,
שוב בדרך לבסיס,
שוב עם עט ביד.

הראש מתפוצץ,
הלב מתכווץ,

לא יודע,
אם לחייך או לבכות .

הכל נראה אפור ואפלולי,
כאילו חורף לונדוני .
ואני , מתכנס עוד ועוד בתוך עצמי,
מנסה לבטא את הרגשתי.

    שוב
 באוטובוס.

    שוב
בדרך לבסיס.

   שוב
עם עט ביד.