27.3.04 מישהי רשמה שיר עצוב.
שיר שמסביר את מחשבותיה ההיסטוריות
ומוסיף נדבכי שנות חיים על כאבי יומיום.

שלושה ימים אחרי היומולדת שלי
ותמיד זה קשור.
לא אכפת לי בדרך כלל ואני לא נזכר,
כי הרי אין הבדל,
תמיד הייתי יודע שכשאני מחייך יום שלם, מישהו טוב בטוח בוכה.

מי קבע מה זה טוב?

מה אני יכול לעשות?
תגידי לי מה אני יכול לעשות???

לא חבל?
יש כל כך הרבה.
או בדיוק דבר אחד שתמיד חסר בחיים.
והופ: הנה הוא פה...