|
27.3.04 מישהי רשמה שיר עצוב.
שיר שמסביר את מחשבותיה ההיסטוריות
ומוסיף נדבכי שנות חיים על כאבי יומיום.
שלושה ימים אחרי היומולדת שלי
ותמיד זה קשור.
לא אכפת לי בדרך כלל ואני לא נזכר,
כי הרי אין הבדל,
תמיד הייתי יודע שכשאני מחייך יום שלם, מישהו טוב בטוח בוכה.
מי קבע מה זה טוב?
מה אני יכול לעשות?
תגידי לי מה אני יכול לעשות???
לא חבל?
יש כל כך הרבה.
או בדיוק דבר אחד שתמיד חסר בחיים.
והופ: הנה הוא פה... |
|
|
נכון יש את
הבדיחה הזו שבכל
מיני טפסים
בסעיף של Sex,
ממלאים: "Yes,
Please"?
אז האם אנחנו,
בתור ישראלים,
צריכים בסעיף של
Occupation למלא
"Yes Please"?
הנזיר
האלקטרוני, ברוח
פטריוטית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.