ואני לופט בידי תפוח
תפוח דם
תפוח מדושן
וחשקה נפשי בתפוח -
ללא רבב
ומסובבים לוטשים בי עיניים,
חושקים גם הם בשלמות,
הם אינם רוצים חלקו,
אלא רוצים את כל טובו,
לפני דורות,
אולי היה נכסם-שלהם,
ואני מגן על יציר-האלוהים,
ומחרף נפשי בהגנתו
מפני קונסי-הנכסים הללו,
והנה לפתע, בשארית כוחותיי,
נוגס אני מהתפוח,
מהשלמות,
מהיופי,
וטעם הריקבון עולה בפי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.