|
פעם, כשלבך הכיל מרציפנים
היינו סועדות יחדיו
חוברות לילה של מחשבות פרומות
לכדי רצף.
היום, גופך גדוש בעטיפות מרשרשות
הייתי עוטפת אותך חזרה
לו יכולתי.
כמו להדביק כד שלעולם
יתמלא אבק דווקא בסדקים.
להניח על מדף ולקוות שלא יראו.
אבל
אני רואה. |
|
|
מאות סלוגנים,
אלפים שלחתי, מה
לא ניסיתי, כל
סוג של הומור,
שנינות שטרם
נראתה כמוה,
סרקזם אכזרי,
נונסנס מוחלט,
הכל! ואף לא אחד
התפרסם.
בסוף החלטתי
לכתוב אימייל
לבועז ולבקש
ממנו שידבר עם
הזה שמאשר. אחרי
שבוע בועז חזר
אלי, ואמר לי
שהזה שמאשר חושב
שיש לי אחלה
סלוגנים, אבל
שאני צריך
להפסיק לכתוב
אותם בשוודית.
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.