בשאט נפש אלחך עשבך
אפסע אחר צעדייך
חלפו שנים ועדיין
נותרתי בלעדייך
חסרונך עלי גובר
פוצע ושובר
כל זיכרון ביגון נטמן
וכל אישה מולך תקטן
אל העבר אני כמה
וכואב את ההווה
כמו סופה שבמדבר -
מתעצמת, אך לכלום
אני זוחל את החיים
ואורי עמום
כואב, מרפה, מקווה, מתייאש
טובע, שוחה, מתיישן, מתחדש
דמותך לא אמצא
כי לא לי את שיר
לי רק הצצה
אל זיכרון מחוויר
לו ניתן לי רק לחזור
לעולם אהבתך
כי אז ידעתי לעזור
להעשיר קיומך
אותה אחדות של פעם
זריחות ושקיעות של הלב
בלבך אלי אך זעם
אולם אותך תמיד אוהב
לא עוד אחזה בחיוכך
לא עוד אשמע קולך
לא אלטף קימורי גופך
לא עוד אשכב את מיטתך
אולם אני קרוב אלייך
עד כדי מגע ידייך
טועם את שפתותייך
וסוגד לעדייך
מגדל ילדינו
מטפח אהבתנו
אהבה שאין לה נחלה
והיא בגדר אגדה
-- ינואר 1997 -- |
