
את אוהבת לשנוא
אני שונא לאהוב
את מדברת אני שותק
את הולכת אני חוזר
למחוזות אפלים את ניגשת בתומך
ואני מסתכל ודועך
למקומות אחרים את לא חושבת
את כועסת או אוהבת
עכשיו אני פה ואני לא רואה
את לא מרגישה ואני לא מוצא
את הדרך ההיא שפעם הייתה
או סתם את השקט ההוא הנפלא
מחכה מחכה אולי תתהפכי
בעצם זה כבר לא חשוב בשבילי
ישבתי תליתי עייני במדף
ולא ראיתי איך כל זה עף
למחוזות אפלים את ניגשת בתומך
אני מסתכל ודועך
למקומות אחרים את לא חושבת
את כועסת או אוהבת
ועל המדף ראיתי הכל ראיתי
אבל להחזיר אפילו לא ניסיתי
כי את לא נמצאת איפה שלא היית
ואת לא תדעי מה שלא ראית..