האיש שעלה בקרן היסוד:
היו לו עיניים מגמגמות
וגם היה לו עמוד שדרה מרפרף.
נכדה משוכנעת שלא הוא הטיפוס
שפרץ לדירת סבתא בפינת רחוב
מטודלה.
זקנה ישובה מאחורי הנהג, ממש
לשמאל אחורי גבו, ליד נערה בוחנת.
שכנתה של מירב ציוותה עליה צורמנית שתיגש.
היא תשב איתה ועם המגודל האדיש מאחור.
הם ישוחחו קולנית על נושא לא הולם,
לדעת הממושקפת הזועפת.
לי יש עפעף ואישון,
האחד - מחורץ, האחר - מימי ואין
בי חובת ההוכחה למלכה של דבורים.
היושב אל מולי, הנאה,
יש לומר, טרוד ממבטי הבורח
מידיות שקית קרועה אל נוף רחוב מתוח.
במקומו הייתי...
הנה, הוא קם וירד.
בתחנה של "המשביר" התיר אותי לחירות
המבע וצעד לכיוון יפו.
התרוממתי אף אני,
למען הישיש שגר בשדרות-הרצל, מתנהל
לשוק כדי לרכוש את החילבה,
מדוכן התבלינים הצבעוני הזה.
הנפתי את גופי אל על רק לכבוד שיקום
של יום פריך, אוורירי עד
לכדי מניפה אביכה.
שביתי גלקסיות היטבתי לטף
פלנטות נשקתי בחטף אנוס
לספירות עליונות.
האוטובוס בולם בפתע חורקת העיר
מתנדנדת מסתחררת מזדעזעת פורענות
על עצמי מועדת. |