שניר גולן / צלובה בין ערביים |
מפזזת במזמרות להבם פוצע
אשכולות ענבים המתנתקות משריגים
אלו לאורז ואלו לנוזל אדום מדם
צלובה את בין ערביים
לכודה בין קדקדי המציאות לחלומך ההזוי
הבזוי
המצוי
שהיה מנתק אותך מהזיות העולם הזה אילו יכול היה
ומעבירך על אמת מוצקה ולא נשלטת
רעה את עת דמדומים מרצדים על עפעפייך
להבך חד ומשוייף
פוצע חיבורים חומים של גפנים ירוקות
חותך חלקים של בשר ולב שפעם היו לאחד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|