|
בשעת בין ירביים יוצאת אל הכרמים
מפזזת במזמרות להבם פוצע
אשכולות ענבים המתנתקות משריגים
אלו לאורז ואלו לנוזל אדום מדם
צלובה את בין ערביים
לכודה בין קדקדי המציאות לחלומך ההזוי
הבזוי
המצוי
שהיה מנתק אותך מהזיות העולם הזה אילו יכול היה
ומעבירך על אמת מוצקה ולא נשלטת
רעה את עת דמדומים מרצדים על עפעפייך
להבך חד ומשוייף
פוצע חיבורים חומים של גפנים ירוקות
חותך חלקים של בשר ולב שפעם היו לאחד |
|
|
אם באמת מנסים,
עם כל הלב,
משקיעים הכל,
מוציאים את כל
המאמץ, משתדלים
באמת להוציא את
כל המקסימום,
ולא מוותרים...
אז מתעייפים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.