|
פתאום יצאת. הלכת. היית כל-כך בפנים. כל-כך עמוק. וכבר לא.
אתה כבר חלק ממני, זו הבעיה. כי עכשיו אני הולכת וחסר בי
משהו.
עכשיו אני חצי. ואתה? אתה אולי שלם, אולי לא. זה כבר לא משנה.
לכל דבר טוב יש סוף. אני חשבתי שאנחנו לנצח. אבל לא.
הנצח נגמר היום. ואחריו? אין כלום. בעצם יש, כאב חד ועמוק,
בדיוק בפנים. איפה שאתה היית פעם. פעם.
החיים נמשכים. אנשים באים והולכים. גברים באים והולכים והולכים
והולכים. הלכת. הלכת? האם עוד תשוב? זה מה שאומרים.
למי איכפת שאומרים. לא רוצה להרפות. גם לא להילחם.
רק שיחזור להיות מה שהיה. אהבה. אהבה גדולה ואמיתית.
ומציאותית.
מציאותית? אולי. כן. רק שתחזור אליי. ושיהיה טוב. ושהפעם
יהיה.
לנצח. |
|
|
שלום, אני השטן
ויש לי הצעה
בשבילך.
יעקוב פופק מנסה
לעבוד על אנשים
כמו שעבדו עליו.
הוא מתחזה לשטן
ומציע לאנשים
זיונים בתמורה
למזומנים, מניות
או נדל"ן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.