דניאל יובל / צמרמורת |
והוא עליי
שני גופות מיוזעים
ערומים ונבוכים
ואני משותקת.
כל איבריי עברו לדום
גופי מצטמק לנוכח הסצינה
ועוברת בי רעדה שמא זה חלום
ושנינו מתנשפים
ושנינו עצובים
מבטי תועה לתקרה הלבנה
וכל הצבעים שאינם
מתערבבים לי בראש לטירוף מושלם
והנה אני בטוחה שלפנינו עוד משבר
ושהפעם זה כבר לא יסתדר
איבריי ציוו עליי לברוח למקום מסתור
ובראשי אני רצה לעבר חור שחור
אני השור שתוקף את המטאדור
הגלימה האדומה הופכת לדם
הדם למים והמים קורמים
עור וגידים מולי.
אני מביטה בו והתמונה השלמה
מצטיירת לפני כפרט שולי.
רק לפני שעה תהיתי אם
הוא יהיה לבן זוגי.
עכשיו כשעיני קרות
וללא מבע
ואני מקריבה למענו
את כולי
עכשיו אינני אני.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|