השיר אמור להיות בקצב של ראפ
אז תנסו לדמיין את המנגינה בראש


גדלתי כנער בשכונה קשה
כל יום היה נראה לי כאילו שנה עברה
אנשים עושים מה שעושים לאנשים דברים קשים
כדי לשרוד במלחמה כל יום בשנה
בחוץ הגשם אינו שוטף את הדמעות
של אותן משפחות שבכל יום בוכות
על בנים בנות ילדים ומבוגרים שמצב גורר אותם על הפנים

כל יום בשנה כל שנייה בדקה מתפלל לאחד שזה יגמר
צועק להוא במרומים: "תרחם עלינו הקטנים
את זעמך תשמור לאנשים הרעים"
מנסה לצעוד לעתיד ,אבל העבר חוסם
לא נותן להתקדם, אותי הוא מחרבן
אבל כל מה שנשאר זה לשאת תפילה לומר מילה אחת
"תקווה"

אנשים מתנהגים כאילו את החיים ממחזרים
שהורגים אדם אין שחקים מחליפים
אם העולם במה אז אנחנו אביזרים?
שבהם משתמשים ואז זורקים
תנו כפיים, "לגבר" שעומד על הבמה
אותו אחד שהרג ת'נער בשביל איזו בחורה
מזה ילדים אנו למדים שבחיים הדרן
זאת עוד עבודה בשביל הקברן

כל יום בשנה כל שנייה בדקה מתפלל לאחד שזה יגמר
צועק להוא במרומים: "תרחם עלינו הקטנים
את זעמך תשמור לאנשים הרעים"
מנסה לצעוד לעתיד אבל העבר חוסם
לא נותן להתקדם אותי הוא מחרבן
אבל כל מה שנשאר זה לשאת תפילה לומר מילה אחת
"תקווה"

לוקח צעד לבנייה עצמית
מנסה לשקם את היסודות ללא תכלית
בכל מקום יש לחישות ויש צחוקים: "תראו אותו"
מלגלגים "עוד חודש הוא על הקרשים"
אז מה שחשבתי בהתחלה כפעולה מגעילה
עליתי על הבמה ודפקתי הופעה