[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קריפטון היבוסי
/
שבירת שתיקה

הייתי חייב לפרוק את הכל,
רציתי לצעוק, אבל לא הייתי יכול,
רציתי שכולכם תדעו, שהגיע לי עד לכאן,
רציתי שתבינו, שלסבול אני כבר לא מוכן!

אני יכול לספר על הלימודים,
אני יכול לקטר על החברים,
אני יכול להגיד על החברה,
אני יכול לומר על הדירה.

אבל זה דברים קטנים שחולפים,
מה שחשוב זה הנהר הגדול, שבו הם זורמים.
הנהר הזה, נקרא לו: "החיים שלי",
שלא עוצר ולא מפסיק,
הוא גועש ורועש, ומתפתל כמו מסטיק דביק.
הגדה שבצד, ירוקה ויפה, מלאה עצים,
אבל הנהר לא עוצר להביט ולהנות מהנוף,
הנהר חייב לזרום ולהמשיך עד הים - עד הסוף,
כי אם הוא יפסיק, הוא יהפך לביצה,
מלאת צפרדעים ושרצים ואולי תנינים,
החיים מסביב כבר לא יהיו אותו הדבר,
אז אולי עדיף להמשיך ולזרום כמו בעבר,
להגיע לים, להתערבב עם כולם,
לדעת שבטבע השארת סימן,
וכולם ידעו שהיית בחור מצויין...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נשים מתות על
גברים שאוהבים
חתולים.

יעקב פופק.


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/5/04 15:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קריפטון היבוסי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה