סיגל עטר / הזמן |
רוצה להספיק לעלות בשלב
הוא כל כך נימרץ ואני רוצה לנוח
לעצום עיניים וללכת עם הרוח
קמצן הוא הזמן לא מוותר על דקה
רצה אחרי המחוג ואומרת לו שניה
רוצה שהרגעים הטובים יתארכו
אך לפני שהספקתי להנות
גם הם ברחו
אז איפה אתם הרגעים היפים
ולמה כל כך מהר אתם מתעייפים
למה הרגעים שרציתי לשכוח
אוחזים בי חזק ולא נותנים מנוח
וכשהכל כבר שקט
וכולם הולכים לישון
רק הוא אינו מתעייף
וממשיך בשלו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|