ואז נהייתי שמח
מין הילה של שמחה
שלא מאפשרת לי
להיות עצוב.
וכל פעם שאני
מנסה לבכות הדמעות
צורבות על פני
כמין אקט של נקמה
מהליצן שבי.
ורק כשאני מחייך
אני שומע אותו
צוחק צחוק רשע.
אני רוצה לבכות
אבל הוא לא מרשה
ומתי שאני לא מחייך
הוא פשוט קם והולך
ומשאיר אותי
עם חלל רק.
כי לא למדתי דרך אחרת.
ליצנים לא בוכים,
גם אני הייתי אנושי
פעם...
אני חייב ליצחוק
כדי להחזיר אותו
הצחוק כבר
איבד משמעות
כואב לי לצחוק
אני רוצה לבכות.
אבל ליצנים לא בוכים
ליצנים לא כואבים
ליצנים פה כדי
לעודד אנשים אנושיים.
גם אני הייתי אנושי פעם
ואז נהייתי שמח
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|