|
לזו שידעה את הדרך ואיבדה אותה...
איש קטן חלומות גדולים
הולך בלילה רחובות שקטים
צועד בטוח אל הלא נודע
קורא אלייך ואת, את לא עונה
את התשובה לשאלה
שנשאלת בתוך הנשמה
את הפתרון את החידה
לא ידעת שאת היחידה
את היחידה
זו סוף הדרך זו גם התחלה
כל כך יפה גם כשאת בוכה
מחכה לך עוד לוחש את שמך
אם תשמעי אז תתני לי את...
התשובה לשאלה
שניתנת מתוך הנשמה
את הפתרון את החידה
לא ידעת שאת היחידה
את היחידה
שעה של לילה כוכבים נופלים
את בטח ישנה גם מלאכים נחים
וכשמציאות עולה על כל דימיון
את קרובה עכשיו מרחק חלום
את התשובה לשאלה
שנישאת על כנף הרוח
את הפתרון את החידה
לא ידעת שאת היחידה
את היחידה שנוגעת
את היחידה שיודעת
את הדרך אלי
את הדרך אלי |
|
|
- על מה את
מתחרטת?
"על המכנסיים
הלבנים ההם
מקסטרו. מאתיים
חמישים שקל
בשביל מה?
להיראות כמו
איזו ג'יי לו
מהשכונה עם תחת
בגודל מזרח
ירושלים".
- לא, משהו
משמעותי שעשית,
ואת מתחרטת
עליו.
"אה, אז מלחמת
יום כיפור".
(מתוך הראיון
האינטימי
והבלעדי עם איזה
אחת. בקרוב). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.