|
לזו שידעה את הדרך ואיבדה אותה...
איש קטן חלומות גדולים
הולך בלילה רחובות שקטים
צועד בטוח אל הלא נודע
קורא אלייך ואת, את לא עונה
את התשובה לשאלה
שנשאלת בתוך הנשמה
את הפתרון את החידה
לא ידעת שאת היחידה
את היחידה
זו סוף הדרך זו גם התחלה
כל כך יפה גם כשאת בוכה
מחכה לך עוד לוחש את שמך
אם תשמעי אז תתני לי את...
התשובה לשאלה
שניתנת מתוך הנשמה
את הפתרון את החידה
לא ידעת שאת היחידה
את היחידה
שעה של לילה כוכבים נופלים
את בטח ישנה גם מלאכים נחים
וכשמציאות עולה על כל דימיון
את קרובה עכשיו מרחק חלום
את התשובה לשאלה
שנישאת על כנף הרוח
את הפתרון את החידה
לא ידעת שאת היחידה
את היחידה שנוגעת
את היחידה שיודעת
את הדרך אלי
את הדרך אלי |
|
|
אח, כשהייתי
ילד.. איך הייתי
מתעלל בגננת חוה
ואחר כך במורה
יוכבד.
והילדים, כולם,
היו פוחדים ממני
ותמיד נתנו לי
לנצח
בגוגואים..
אין , אין,
ישראל היה מלך
הילדים.
אחד ישראל,
נזכר בנוסטלגיה
בילדותו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.