|
שחרר את גופך להמון הזועם
בתמימות ובאושר של כבשה בכחול
כי עת הגזיזה היא בשעת הקציר
קציר האדם הנמצא בחשכה...
חשכת השאול במקום מאוורר
מקום האורות של החורף,הסתיו
ומוחך מעורפל בשאלת השאלות
האם לנסות או לא לנסות
ואם כן אז מה?
ואם לא כיצד?
שלש משאלות לאדם מכובד....
הטמטום כאן גואה,השגעון מנצח
שנתיים של חושך חלפו ביעף
ואפילו לא לחלום על נידנוד של אפ עף
ואף אחד לא זז,אף אחד לא נע
קשורים הם בתא של כסא ממונע
ולאן הוא נוסע,לאן פניו מועדות
לשליח השכול? לשבירת המידות?
כי תכלית האדם הוא היכן...?
האם כאן? האם כאן?! |
|
|
מלכוד הייתי
אומר.
מחד גיסא, כל
עוד היא לא
נותנת לי אין לי
כל ענין להיות
בחברתה.
מאידך גיסא,
המשפט: "עד שאת
לא נותנת לי אין
לי כל ענין
להיות בחברתך"
עלול להפחית
במידה ניכרת את
סיכויי התגשמותה
של התנאי המופיע
בתחילת אותו
משפט.
זוזו לסטרי,
לוגיקן לא מסופק
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.