כבר מזמן איבדתי כל תקווה שאני אפסיק לחשוב עליך כל הזמן
גם הפסקתי להילחם בזה.

משהו דפוק אצלך, אתה יודע?
אם אתה לא רוצה אותי אז למה אתה כל הזמן חוזר אלי? ואם אתה כן
רוצה אותי אז למה אתה עוזב אותי באמצע כל הזמן?
אתה מתעלל בי.
אתה עוצר מידי פעם לחשוב על זה?
אתה קולט שנמאס לי לבכות?!
אתה מבין שנמאס לי לחכות לך?!
בכלל אכפת לך שאני סובלת? שאני לא יכולה להיות עם מישהו אחר כי
אני עוד לא רוצה להתגבר עליך?
כל כך טיפשה.
כל כך עיוורת.
כל כך מאוהבת.

נמאס לי לתרץ אותך ואת המעשים שלך.
אתה רצחת אותי
קיומי כעת מותנה ברצונך או שתיקתך.

כל כך מפחידה אותי העובדה שמישהו מסוגל לפגוע בי ולהכאיב לי
בכזאת קלות בצורה כל כך קשה.


אני רוצה לתפוס אותך ולזרוק אותך לריצפה ולבעוט בך ולסתור לך
ולהלום בך באגרופי
ולאסוף אותך אלי ולחבק אותך חזק ולנשק.
ולנשק.


אני אוהבת אותך...


2.5.04 שבעה חודשים אחרי