הפנים שלו אמרו את הכל. במבטו המפוזר נראה היה לה שאינו רואה
טעם להקדיש מחשבה רבה ליצירה שעמדה מולו, אך בכל זאת נשאר עומד
מול הציור התלוי על הקיר ובהה בו בשתיקה. הוא לא ידע שהבחורה
ששמה חתום בפינה התחתונה בציור עומדת שני מטרים ממנו, עושה
עצמה מסתכלת על התמונה שמולה, שולחת מבטים קצרים לעברו ומנסה
להבין את פשר תגובתו. כבר צפתה כך באנשים רבים, מתעודדת
מתגובות חיוביות ומתעלמת מתגובות שליליות אך אל תגובתו התקשתה
להישאר אדישה. היא לא ידעה מי הוא וזה גם לא הטריד אותה. היא
הביטה בשערו הפרוע. "אני מכירה את סוג האנשים האלו" חשבה
לעצמה. "בטח תקוע בפוזת האנטי פוזה שלו, מנסה להתעלם מהעובדה
שגם הוא מושפע מהחברה". הבחור לבש מכנסי ג'ינס וטי- שרט פשוטה.
"מה אתה חושב, שאני מתרשמת מהניסיון המזויף שלך לא להרשים?"
תקפה אותו בליבה, "חושב שאם אתה לא צריך בגדים מרשימים כדי
לבלוט אתה יותר טוב ממני?". היא שלחה מבט קצר אל הציור שציירה.
עשייתו לא ערכה מעבר לחצי שעה והיא התעקשה להשאירו כמו שהוא
משום שאהבה את אופיו הספונטני. ידה של הבחורה בציור הייתה חסרת
פרופורציות ועומק ביחס לשאר גופה. אין ספק שאם הייתה מקדישה
עוד רבע שעה, הייתה יכולה לתקן את היד. מבטה שקע ביד שהפכה
לאובייקט הבולט ביותר בציור. "מה הפלא שהוא מזלזל כל כך
בתמונה" הרהרה, "הוא בטח מתעכב כל כך משום שתוהה כיצד אפשרו
לציור גרוע כל כך להיות מוצג בתערוכה הזו". רגליה החלו לרעוד
והיא קיוותה שהבחור אינו מבחין בכך. מאחר ורגליה סרבו לחזור
ליציבותן, החליטה להפעיל אותן מעט ולעשות סיבוב קצר בגלריה.
היא העבירה את מבטה בחוסר ריכוז בתמונות שניקרו בדרכה וציירה
בדמיונה את ציורה שלה. "איזו קטנוניות" חשבה לעצמה, "נתפס ליד
המסכנה כאשר בציור כולו מובעת תחושה חזקה כל כך". היא ניסתה
להגדיר לעצמה את אותה התחושה, אך התקשתה. היא זכרה שהציור נעשה
מתוך דחף, אך לא הצליחה להיזכר מה הייתה התחושה שהביאה לדחף
הזה. היא חזרה אל עמדתה וראתה שהבחור עדיין עומד מול הציור.
היא הציצה שוב בציור שלה. "איך הסכמתי לפרסם תמונה פלצנית כל
כך" תהתה. היא החליטה לעזוב את הגלריה בהבנה שאין טעם להישאר
ולראות אנשים מחפשים תוכן בתמונתה ובודים משמעות שאיננה קיימת
בה. התמונה נראתה לה עירומה בדיוק כמו הבחורה המצוירת בה,
השרועה בחוסר אונים ומנסה להתרומם בכוחות אחרונים. היא החלה
להתרחק מעמדתה, מול הציור שעשתה עצמה מתבוננת בו. כל אותו הזמן
לא ידעה שהבחור ששמו חתום בתחתית הציור התלוי מולה, עומד שני
מטרים ממנה, עושה עצמו מתבונן בתמונה שמולו, שולח מבטים קצרים
לעברה ומנסה להבין את פשר תגובתה. הוא הביט במבטה המפוזר, אשר
נראה היה על פיו שאיננה רואה טעם להתעמק בתמונה, הפנים שלה
אמרו את הכל.