האושר מתדפק על דלת ביתי. מתוך טעות אנוש אי שם לא הגיע עד כה,
התעכב במחסנים חשוכים במרתפי בניינים, בחדרים אחוריים במשרדי
דואר נידחים, בתאים לא נכונים והשד יודע היכן עוד. אך הנה,
ספקי האושר מיחשבו את המשרד וגילו את הטעות הבירוקרטית הקטנטנה
שעינתה אותי משך כל חיי, והנה הוזנק שליח והוא הולם בפעמון
ומחכה שאפתח, להגיש לי את האושר. אני לבדי בבית, האושר כולו
מיועד לי בלבד, עם תוספות מיוחדות כפיצוי על התקלה המצערת
שאירעה.

מישהו מצלצל בדלת. לא בשבילי, אף פעם לא בשבילי. אני לא טורח
לקום, למרות שאני לבדי בבית. מצלצל בדלת? שיצלצל. לאחר זמן רב
הוא מתייאש והולך. מהחלון אני רואה שליח עולה על אופנוע
ומסתלק. מעניין מה רצה.