פרפר לילה נכנס לחדרי המואר.
באופן די מוזר,
מתעופף לו אובד עצות
ואני אנגן ואשב ואחשוב
איך אני רוצה אותך קרוב.
כבר שברו לי עולם
תבנית שכבר היתה
עולם הפך חיוור
אהבה כבתה... חרטה...
ואני שוכבת כאן לבדי
רוצה שתבוא לידי.
כל כך חמים איתך
וכל כך קר בחוץ
אני בוכה כל יום ללא תירוץ
רוצה אותך איתי.
והפרפר הלילי מתעופף לו
ולא מסתכל
ורק מתבלבל
ורק מתפלל לצאת מכאן
אל החופש
והחלון שלי
סגור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.