|
כשהתחלתי ללכת
הדרך נראתה מלאה חוויות,
טובות
נראיתה כאילו אין לה סוף
לא רואים את המכשולים כשהעיניים מסונוורות
נראה היה לי שהכל כה יפה
כה שקט
כה מושלם
מי היה מנחש שאפשר ליפול
אפילו מבלי לשים לב
בדרך הזו שבה רוצים לעבור
כולם |
|
|
אין לנו על מי
לסמוך אלא על
זה.., נו,איך
קוראים לו...
זה ש...
שיט, ברח לי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.