הנה אני בגובה הפנסים,
בלילה שחור מלא כאבים.
מנסה לשלוט בדחף עצור
של עצב, דממה ודבר לא ברור.
כאבי השקט ממלא את הכל
ונראה כאבק בעולם הגדול.

ואז הוא מגיע - גל של שתיקה,
מלטף ומרגיע לפני המכה.
ויהיה לי שם טוב - בעולם המוזר.
ויהיה זה הסוף לעולם האכזר.

יושב על המזח מעל פני הים,
מחכה שהרוח תקחני לשם.
מעבר לצחוק, לכאב, לעצבות
במקום של לבד אך ללא הבדידות.
והעיין דומעת וקשה לעצור
והזמן - אני יודע, כבר לא יעזור.

ואז היא תבוא - רוח של סתיו,
תגיד שהיא פה לעולם מעכשיו.
תשא אותי למקום לא נודע,
לעולם האכזר - שלום ותודה.

ואני כאן בבית כותב לי שירים,
שעל דיכאוני הם כאן מספרים.
זו דרך טובה לביטוי האסור
עצב, דממה ודבר לא ברור
סיפור על צחוק, כאב ועצבות
סיפור על לבד - ללא הבדידות

ואז הוא מגיע - גל של שתיקה
מלטף ומרגיע לפני המכה!