שני מיכאלי / שכרון מעמקים |
אהבה, כך הנחתי
ואחזת ולא הרפית ממני
לבל אברח מחלב הנר שלי
ואהבת אותי כל הלילה
ברוך וחום, כך חשתי
ובהפציע סהר נוסף
התגרית בי ובחנת את דבר אהבתי
כך בפנייך קראתי
ולכדת אותי באותה א(ה)רשת
זדונית, כך ידעתי
ונלכדתי בדרכי אלייך
במערבולות
ושכרון מעמקים ינקתי
ואבדתי בתוך החול לבלי שוב
כך חלמתי
והפקרת אותי למאכל הים
ואת דבר אהבתי אלייך
כך שכחתי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|