שירה ליידי-וייס / פרידה |
מפוזר עם אבק פיות
אל תוך חלומם של ילדים ישנים
ונמשח על ידי מכחול
בציור נצחי של חיי המתים
אתה הוא זה שמחר לא יזכה לראות
איך האופק
נהיה בהיר
כשהשמש לומדת לעלות
ואיתה
גם אתה עולה אל עבר רקיע
תכול-לבן
נוחת בין עננים שיעזרו לך להגיע
בשלום אל משכבך
ואחוש את דמעותיך
דרך הגשם שירד
ואדע
שגם אתה
בסך הכל
לא רוצה להיפרד.
אני רק רוצה שתדע שאנחנו אוהבים אותך, ולעולם לא נפסיק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|