לא יודע איך ולמה זה קרה לי. ככלל את רוב צרותיי בשנים
האחרונות אני נוהג לקטלג כנובעות מגודל הזין שלי. כמובן - מול
החברה. מה לומר לכם? - הפסקתי למדוד אותו כבר בשלהי גיל
ההתבגרות ברגע שהוא עבר את ה30. גם בלי אסמכתא, נדמה לי שלא
אטעה אם אקבע שהוא הוסיף לגדול מאז המדידה האחרונה. עכשיו - זה
כבר מתחיל להיות נדיר. מהסוג שרואים לעיתים נדירות במיוחד, ורק
אם יודעים איפה לחפש. אבל מה שנדיר הרבה יותר מבחינתי זה למצוא
אישה שיכולה, או מתקרבת ליכולת, להכיל אותי. ממש ממש קשה.
(הקשר למשפט הקודם מקרי בהחלט).

אני זוכר שפעם כשהייתי במסיבה שהתחילה לקבל אופי פרוע, התארגנה
לה בספונטניות אורגיה. כמובן שאיברי משך תשומת לב רבה. ניגשה
איזו נערונת מתולתלת מטריפה בטירוף פשוט השתגעתי ממנה, והזיקפה
רק התבצרה בעמדתה. הפנתה אלי את התחת אל מול ההמונים והתכופפה.
יאללה - נסיון להיכנס - בקושי כיפה. זה היה ממש פטתי, אבל אז
בחור אחד ניגש אליי וזרק לי - עזוב, סוס כמוך צריך לזיין
סוסות. לך על זאופיליה.

רצוי לציין שבאותה תקופה לא הייתה לי משיכה כלל וכלל לבעלי
חיים. גם לא במובן הסטנדרטי. אולם, כטבעם של רעיונות הגיוניים,
הם פושים ומחלחלים בכל חלקה טובה של המוח, וכך, לפני כשנתיים,
הגעתי לעבוד כאן בחוות הסוסים. באותה תקופה לא היו לי הרבה
דאגות (חוץ מזו שתיארתי בפיסקה הראשונה) ולכן יכולתי להרשות
לעצמי להתנדב בתקופה הראשונה כקלף מיקוח בקבלה לעבודה. יעל,
שקיבלה אותי, אישה כבת שלושים, ג'ינג'ית מתולתלת (מוטיב חוזר?)
העיפה מבט קצר, שברגישותי המפותחת למדתי כבר מזמן לזהות, אולי
כפרנויה, יותר מהמשלחים והמשלחות אותו, אל עבר הבליטה בחלציי,
(מצב רפוי כמובן!) ובלעה את רוקה. גם לזה אני לא בטוח שהיא שמה
כל כך לב.

מפה לשם התחלתי לזכות באמון ולקבל אחריות, ובסופו של דבר יצא
לי לבלות יותר ויותר עם הסוסים לבד, ולהכיר את מנהגיהם
ואורחותיהם. למדתי שאמנם הזין שלי גדול, אולם לרוב הסוסים היה
גדול משלי. במיוחד שמתי לב לסוסה צעירה אחת, קטנה מהממוצע, אבל
יפהפיה - לא מתולתלת) אלא עם שיער חלק לבן וכל גופה האצילי
הלבן אפרפר מנומש בכתמים שחורים. קראו לה חדוה, ואכן היא מילאה
אותי חדוה.

בשלב הראשוני יותר, בעיקר תוך כדי טיפול (עם המון אהבה שהתפתחה
בינתיים, ושללא ספק קידמה את העניינים בשורה התחתונה) מסור,
התחלתי ללטף את הסוסים והסוסות באבריהם המוצנעים. (מילה מצחיקה
לחיה שהולכת ערומה וללא עכבות) באבריהם של הסוסים כבר ידעתי
לטפל כמעט אינסטנקטיבית, עקב הדמיון בסחורה. את הסוסות למדתי
קצת לאט יותר, אבל לבסוף יכולתי להעניק להן כיף חיים. לא לקח
זמן רב עד שרכבתי על חדוה לראשונה, למי שמבין למה אני מתכוון.
בכל אופן, כל זה הוא רק רקע. הבעיה היא בעצם עם יעל.

אני יכול רק לשער ולנחש. אין ספק שיש כאן איזה מרמור, נקמנות,
או חוסר שפיות. לא יודע עד כמה זה אישי - הרי אנשים לא נבנים
לפי מי שהם פוגשים בשלב מאוחר ובאופן דל משהו. אין ספק גם
שהמוח שלי לא בוגד בי עד כדי כך. אני משוכנע בזה - לא אנסתי
אותה! ובכל זאת, הנה אני מצוי כאן בתחנת משטרה תחת האשמה זו
בדיוק. אני אפילו לא יודע את הפרטים. עוד לא שמעתי את פרטי
הבדיות.

מה יכל לגרום לזה - קנאת פין? האם הממורמרת הקטנה תפסה אותי
ואת חדוה? האם חוסר התעניינות שלי מספק בה, על אף מבטים כמעט
בלתי נשלטים ורצוניים שלה לאיזור האסור?
אני יכול רק לקבול על הפח שנפלתי בו - לעולם אל תיתן לאישה
שמסביבך פחות תשומת לב אל מול אוביקט אחר.

אתם שמים לב שקו המחשבה שלי קטוע במיוחד בקטעים האלו. נוטה
להאשמות, נוטה לסטראוטיפים, אבל זה הלחץ הנפשי שלי שמדבר
עכשיו. חוסר היכולת שלי להבין. המוח משתגע. קופץ מגידרו. מה?
למה? מה יהיה איתי? אילו הוכחות משכנעות היא תביא להם? האם הכל
קשור לזין שלי?!