המוסיף לתחושת הכבדות,
כאבים, וסחרחורת בחילה,
והכל כבר ברור וחדוד,
ורוצה כבר לברוח, לצעוק ולכאוב,
למצוא לעצמי פיתרון,
אך בלתי אפשרי לנסות להמשיך כשכולי נטולת ביטחון,
ובוכה, זה צורב, זה כואב, כשעוזב
שוב הלב מנפשי הקרה, דורכת בכוח על שבר האיש ששכח בסמטה
בחורה.
ועוברים, וחווים, כואבים וחוזרים, מבטיחים לעצמנו - עבר,
זה חוזר וכואב, בגדול, זה צורב, הלואי שיהיה כבר מחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|