אומרים שהאביב מגיע בחודש ניסן אז רגע, אני חושב לעצמי, אני
בכלל נולדתי באדר אז מה זה אומר שאני מזוייף, אולי אני לא אביב
אמיתי.
וחוץ מזה האביב מסמל פריחה ושגשוג, התחלה חדשה, וריח ניצנים
מלבלב, ומה אני, ריקבון הולך ומתפשט בשממה  האינסופית, אולי
אני לא אביב אמיתי.
באביב הכל מתבהר וענני הגשם השחורים נעלמים ומצייצות הציפורים
ופורחים הפרחים והשמש יוצאת ומאירה עלינו ומחממת לנו את הלב.
ואני, קודר ואפלולי, דיכאוני כזה, שחור, לב קפוא וקר, ובעיקר
שבור והדבר היחידי שאני שומע באוזניים זה את השקט הזה ששומעים
בבתי קברות שאפילו למתים נמאס למתים לדבר, אז אולי אני לא אביב
אמיתי.
האביב זהו מין סוג של תחיה מחדש וחיים ואני בעצם כבר מת ושקוע
עמוק עמוק באפלוליות, אז אולי אני לא אביב אמיתי.
אז אולי אני בעצם לא אביב, אולי אני בעצם סתם, זומבי, או בעצם
גם זומבי במובן מסויים חי, אולי אני בכלל מת...