השיר נכתב לזכרו של
דור בן-ארצי ז"ל בן 18 לנצח
יהי זכרך ברוך
14.5.86-28.4.04
ת.נ.צ.ב.ה
פותח ספר סוגר תקופה,
הווית חייו הייתה ועודנה כמגילה,
עוד זיכרון, עוד ניסיון, התווספו לאישיותו,
וכך כהרף השנייה עזב אותנו ואת קיומו,
דור נעלם ודור בא,
כך זה בכל מקום,
העבר מול העתיד,
המשחק בין המודע ללא מודע,
הייתכן שזהו קונפליקט או מבט מתוך נקודת מוצא?
מניחים הכל בצידי הדרך,
עוזבים, חותכים חיים, בורחים מהתודעה
מנתצים רבבות מכרים,חברים,משפחה,
הייתכן שזה מה שרצית?
שנגיד במשך כל החיים פעם בשנה
יתגדל ויתקדש שמי רבא...?
מניח אני שזוהי לא הייתה מטרתך,
שאיפתך... רצונך...
אך בכל זאת דור,
איך יכולת ללכת כהרף השנייה... |