[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ששת שצ
/
פעימת אפס

אני יושב מול  מכשיר ה-192 ומחפש את פעימת האפס, צפצוף דק כזה
שנפסק ומתחיל מחדש, המקום שבו הצפצוף נפסק שם נמצאת פעימת
האפס. כנראה שהשמיעה שלי הייתה טובה, תמיד מצאתי אותה את פעימת
האפס הזו.

משעמם, כמה מצעדי פזמונים אתה יכול כבר לרשום במחברת, כמה
תמונות שלך אלוויס וקליף אתה יכול לגזור מעיתונים ולהדביק
במחברת אחרת. נמאס לי מהמוסיקה הזו ברדיו.
לפעמים אני מוצא את קול אמריקה ויש שם שירים טובים, אבל ברוב
הפעמים אני מגיע רק לאות הקריאה שלהם, "THIS  IS THE VOICE OF
AMERICA" ואיזו מנגינה מלווה אותו קבוע. או איזה שידור
מקפריסין "רדיו פוניקו דרמה...", לא מבין מה הם אמרו שם, אבל
מי אהב בארץ מוסיקה יוונית לפני שהאריס סאן הגיע.

החברה בחוץ הכינו לוף מטוגן על המכסה של קופסת המציות, את
הגולש אמרו שצריך לתת לכלבים,  התביישתי לומר להם שזה טעים.
לא! בתקופה הזו ממש לא בישלתי, רק אכלתי מה שאחרים מבשלים, לוף
מטוגן, בטח אתה אומר נו כמו המבורגר, אבל לא, כי לא היה כאן
המבורגר באותם הימים.

היה לנו דווקא רדיו טוב "מרקוני", היה שם MW, LW, SW, ועוד כמה
ערוצים שכמעט ולא שמעו בהם כלום רק צפצופים. אחי הגדול אמר
שהצפצופים האלו זה מרגלים רוסיים וערבים שלא רוצים שנבין,
קוראים לזה מורס.

קורס קשר בבה"ד שבע היה ממש מעצבן, לא בגלל החומר ולא בגלל
הצנחנים שהיו איתנו ונרדמו בכל הזדמנות, אלא בעיקר בגלל
הבחינות של יום שישי. בחינות מהירות מורס. האזרח המניאק היה
יושב בחדר שידור וכולנו יושבים בחדר עם שולחן בצורת "ח", היה
צריך למלא את המחברת בשידורים שלו שהמהירות הלכה וגברה, בטח,
החילימניקים תמיד ניצחו, אני? אני נשארתי לשבת בלי תורנות.
אכול ושתה כאוות נפשך, סבון! כולם היו בורחים דרך הגדר, אני
לא.

יום אחד עליתי על שידור של מרגלים, הוא היה באנגלית, "רומיאו,
יוליה, אלפא, מאמא, ברוו, דלתא, אינדיה, לימה...", רצתי לאחי
שיתרגם לי, לא זוכר את האגרוף שספגתי. אני חייב לשבת ולעקוב
אחריהם.

בתרגיל הזה קיבלתי את השם שלי, לכל מי שמתעניין פשוט אות
הקריאה שלי ברשת היה "שין שין שש" אף אחד לא הצליח לשמוע את
השידור, רק אני. ישבתי שם מול מכשיר הקשר עשיתי תיאום אנטנה,
שמתי אוזניות וחיפשתי את פעימת האפס. קלטתי כל מילה רשמתי הכל
בתשבץ והעברתי לקצין הקשר.

במרגלים לא הצלחתי לטפל, אבל עליתי על שידורים של ספינות דיג.
זה כבר היה כיף אמיתי, תחנת החוף הייתה מודיעה להם על מזג
האוויר והם היו מדברים ביניהם על שלל הדיג ושאר סיפורים, הייתי
מרותק.

מישהו גנב לי את הנעליים. התעצבנתי, לא ישנתי כמעט בלילה,
בארבע בבוקר גנבתי לצנחנים את כל הנעליים שהיו להם מחוץ לאוהל,
והחבאתי בתקרה הכפולה של האוהל שלנו, כבר תיארתי לעצמי את
העצמות המרוסקות שלי. הנעליים שלהם בטח שם עד היום.

קצין הקשר לקח את התשבץ ממני והלך לקרון של הכ"ס, למי שלא מבין
אלו המפענחות. לפי החוק אסור לו להיכנס לשם זה מחוץ לתחום. אני
לא חושב שהוא פענח שם משהו, כי מישהי יצאה משם עם בגדים סתורים
וקיטבג על הגב. ככה סתם בדיוק הגיעה השעה לרגילה שלה.

הסקרנות שלי לא הסתיימה בספינות דיג, בשבתות בבוקר הייתי יושב
ומחפש את פעימת האפס שתביא אותי לקריאה בעברית "ארבע איקס ארבע
מנגו כאן ארבע איקס ארבע", והיו מדברים על רמת הקליטה ועל
כרטיסים להחלפה והמון שטויות שהייתי מקשיב להם בקשב רב.

אני לא יודע מי בכלל אמר להם בבקו"ם שאני מטורף על רדיו, בטח
זה מהמבחנים האלו שהם עושים לך בקליטה. עובדה! שימי הרדיו
העליזים האלו הפכו אותי לאלחוטן.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אבל זו היתה רק
פליטת פה!
חזור!



סבתא של אפרוח
ורוד יורקת עליו
בטעות את שיניה
התותבות תוך כדי
שיחה,
ומתפלאת שיש לו
פתאום משהו נורא
נורא חשוב לעשות
בבית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/5/04 4:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ששת שצ

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה