כשיש סופות חול בגטו אנשים באים לבקר, ככה אמרו לי.
לפני כמה ימים אבא אמר לי שאמא הצליחה לברוח, היה לו מבט כזה
עצוב. אני חושב שזה בגלל שאמא לא לקחה אותנו גם, אבל זה לא
אשמתה, הם הרשו רק לנשים ללכת לאמבטיות באותו יום, ואבא ואני
בכלל לא נשים.
בסופת החול שהייתה אתמול חיכיתי לאמא, כי אמרו לי שבסופות החול
אנשים באים לבקר, אמא לא חזרה, חיכיתי לה שעות, אפילו קיבלתי
מכות כי שנשארתי בחוץ אחרי עשר, הם לא מרשים לנו לצאת.
היום בערב תהיה אקציה, ככה אמרו לי, מחר ינסו לשלוח עוד אנשים
להתקלח, אבל הם יברחו, כולם.
הם תמיד בורחים, ואז לכולם יש עיניים עצובות כאלה כשהם מדברים
עליהם, אבל לכולם יש עיניים עצובות כל הזמן, אז זה כבר לא ממש
משנה.
אני מקווה שמחר תהיה סופת חול, אני כבר רוצה לבקר את אבא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.