|
אני---> כותב מהראש ולא תמיד יודע על מה
אני---> פשוט נותן למילים לזרום בלי שום הכוונה
אני---> אינני מתכנן מראש זאת האמת לאמיתה
אני---> לא כותב מהראש אני כותב מהנשמה
אני---> כותב מהלב עד כמה שזה כואב
אני---> כותב מהנשמה למרות שזה מעיק על נפשי העדינה
אני---> אוהב חרוזים הם יפים בעיניי הם מחליקים ת'עניינים
ומנעימים את חיי
אני---> אוהב לכתוב בצורה לא מובנת שרק אני אבין את המטרה
מתחוכמת
אני---> לא אוהב סימני פיסוק או כתיבה לכן לא אשתמש בהם רק
בעת צרה
אני---> לא אוהב שהשורות נשברות אז זה ממש קשה לי לראות
אני---> קשה לי לכתוב על רגשות אבל לי זה טוב מה לעשות
אני---> ממליץ לקרוא את הקטע עד סופו ורק אז להציץ לראות
מה כותרתו
אני---> בשירי לא תמיד מכניס קונפליקט וגם לא תמיד השיר
קליט
אני---> לשירי בדרך כלל מכניס אפקט שמושך את העין כמו
מגנט
אני---> כשטוב לי אינני יכול לכתוב זה תהליך להוצאת כאב
ולי זה טוב
אני---> לרוב משירי לא מרוצה אפילו מהשיר הזה
אני---> לא מצליח לכתוב אותו ממש ממש טוב
אני---> תמיד מררגיש כאילו יש מה לשכתב ולהוסיף גם עם זה
שיר שאת חושי מטריף
אני---> נמאס לי את השיר הזה ועוד רבים אחרים שיניתי כבר
כל כך הרבה פעמים רק השלד הראשוני נשאר תמים וגם זה לא תמיד זה
לא רק בשירי הזה זה גם ברבים שונים
אני---> אוהב לסיים בלי סיום בכלל
אצלי---> זה קורה לרוב למרות שזה לא ממש כלל... |
|
|
ברגע שהמוזה
מקבלת מודעות
היא בורחת.
שאול מהמוסד
במרדף אחרי
מסקנה כואבת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.