מאז שעזבת חיי ענן קודר
טוחן לי פרוזאק, אך דבר לא עוזר
הכל בצבעי אפור מבוקר עד ליל
מול הטלויזיה יושב ומקלל

(פזמון)
חולה עלייך
כמו מת בלעדיך
מתוסכל ובודד
רוצה להתאבד

מתגעגע מאוד לגופך הצחור
לא יכול להיות לבד, הלא אני שחור
את העבר, ההווה, העתיד
ובחלומותי זו את תמיד

פזמון : חולה עלייך...

אהובתי המתוקה - רק בך אני חושק
רוצה את שפתייך כל היום לנשק
רוצה אותך על ארבע, רוצה אותך עכשיו
ואם תהיי טובה אגלח לך ת'גב

פזמון : חולה עלייך...

ניתוח היצירה :

הנעימה קורעת הלב "מאז שעזבת" שוחררה לאויר העולם בדמעות ויזע.
כורע תחת פטיש צרותיו חיבר המשורר ניר שלזינגר מילה למילה, תו
לתו, עד שהצליח להפוך את רחשי לבו לשיר אהבה נכזבת בעל עשרות
רובדים נסתרים.
שלזינגר זרע בשירו מחאות סמויות על דרכי תפקוד החברה ויחסה
הצבוע לתופעה המכונה "השד העדתי". בשירו הדגיש שלזינגר שאהבה
היא חסרת גבולות, ולא צבע עור, מבטא או יכולות מטוריות יעמדו
בדרכה, ואם אהבה זו נכזבת היא, שברון הלב הינו בלתי נמנע לכל
אדם באשר אדם הוא.

בלחן משולב מכל טוב צלילי העולם, הסיטר מעניק נופך נוסף לתחושת
שברון הלב המאפיינת את השיר, ההרמוניה מדגישה את האהבה לה כמה
הדובר השר, התופים מייצגים את הזעם האגור בלב, והקלידים
מייצגים את התקווה לאהבה שתשוב.

בכדי להגיע לקתרזיס מלא מהיצירה מומלץ להאזין לה פעמים
אינספור.

אז תהינו!