שמעון פיטוסי / חג חירותינו (?) |
כולנו מסובים
כמו אותו חד
שקנה אבא בתרי
זיזי משפחה
מזווה של זיכרונות
קושיות יותר מכוסות יין.
זה מתחיל תמיד מחשבון נפש,
שנמשך לתענית
שמתחלף באבל על מישהו יקר
שקודש ונענה
מתישהו פורץ המרד
מתישהו צריך לשים מסיכה
לצאת לחירות
להתייחד עם המתים
להכריז על עצמאות
לבכות את הבית שאבד.
יהודים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|