עדו אופיר / צעקתה של התקווה? |
בלב רעב ומתמכר
אני קורא בשמך
חושב עלייך ללא חת
בתוך סולם המחשבות
את מטיילת לקוות
שיום אחד אולי אצוץ
ביער העבות
אתן סימן, אגיד מילה
אצעק עוד פעם אחרונה
את הסיכוי
שאולי יביא שינוי
את מוכנה להאמין
החורף הקשה הקדים
ומרחוק
נותר הקושי המתוק.
מוקדש לאילנית סלע- אקסית מיתולוגית ודמות משמעותית בחיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|