"בהצלחה."
-אני אצטרך את זה...


"אז מה אתה רוצה לעשות עכשיו?"
-למות
"משהו אחר?"
-לא, לא ממש. למה?
"אתה לא חושב שזה קצת מאוחר מדי בשביל זה?"
-למה?
"כי אתה כבר מת"
-מה הנקודה שלך?
"למה שתרצה לעשות את זה שוב?"
-כי הפעם הראשונה לא הייתה מספקת כמו שחשבתי שתהיה.
"הם תמיד אומרים את זה."
-ואתה נותן להם?
"לא ממש, יש לי קצת בעיה עם זה. לא לי, אבל זו עדיין בעיה."
-מה?
"אתה כבר מת."
-אז?
"אתה באמת חושב שאם תעשה את זה שוב תרגיש יותר טוב?"
-אני מוכן לנסות. אתה יודע מה אומרים, 'איף אט פירסט יו דונט
סקסיד'.
"אבל אתה כן הצלחת."
-בפעולה, כן. במטרה, לא.
"אתה לא תצליח במטרה שלך ככה, אתה יודע."
-למה לוותר? אני מוכן לנסות את זה שוב.
"לא תצליח להיפטר מהכל ככה, זה יהיה סתם מעגל שיחזור על
עצמו."
-אני מבין שלך יש רעיון יותר טוב?
"שוב, קצת מאוחר מדי עכשיו. אני יכול לתת לך עוד צ'אנס לסדר את
הכל, כאילו שום דבר לא קרה."
-אם אני אגיד 'בסדר', אתה תיתן לי לחזור ולנסות שוב?
"זו לא הכוונה, לתת לחיים שלך עוד צ'אנס. אני לא אוהב לוותר על
אנשים. אני יודע שהיה לך קשה, אבל לקחת את מה שחשבת שהדרך הקלה
החוצה."
-היחידה. חוץ מזה, מה אתה מתכוון, 'חשבת'?
"אתה עדיין תקוע אם אותם רגשות, אותו מצפון ובערך אותו גוף,
לא?"
-נקודה מעניינת. אז אפשר לנסות שוב?
"לחיות?"
-למות.
"לא."
-שיט. מאיפה לך שאני לא אנצל את ההזדמנות שלך לרעה?
"בוא נגיד שאני מכיר אנשים. זה גם הימור מצדי כאן."
-ואם לא?
"אז אתה תקוע איתי כאן עד שאני אשכנע אותך."
-אני מבין שאין לי ברירה. טוב, אז אני אקח את ההצעה שלך.
"בהצלחה."
-אני אצטרך את זה...


"אז מה אתה רוצה לעשות עכשיו?"
-למות...