סבתא,
אני פה יושבת מול מסך מחשב, מקלידה מילים שהלוואי ויכלו
להגיע אלייך.
לפני אחד עשר שנים נלקחת מאיתנו. נשמתך עלתה לשמים,
גופך נקבר מתחת לאדמה.
הותרת בליבנו חלל עמוק, שגם אם נרצה לא נוכל למלא.

בכל כך הרבה רגעים בחיינו, כל-כך הורגש חסרונך.
לא נכחת בבת המצווה של סיון, בחתונתה.
את לא כאן כדי לשמוע סיפורי אולטראסאונד. יהיה לך נין.
סיון בהריון.

בקרוב גלעד יחגוג בר מצווה. זוכרת אותו? התינוק הקטן,
שחגג שנתיים ביום בו נלקחת מאיתנו, יחגוג מחר
13 שנים בעולם.

ואני? אני כבר בת 18 סבתא. אני מסיימת י"ב בקרוב.
אני מתגייסת לצה"ל.
ואני כל-כך צריכה אותך פה לידי, כל-כך צריכה לספר לך כמה
אני מתלבטת וחושבת על העתיד שלי.

אם היית פה, הכל היה כל-כך שונה.
אני מתגעגעת לקולך הרך, לאהבה הרבה שהייתה לך כלפינו.
את כל כך חסרה לי סבתא. כל-כך.

אני אוהבת אותך.
תמסרי את אהבתי גם לסבא, הא?

נוחי על משכבך בשלום סבתא.
שלך,
שירלי