|
הגעתי לגיל התאבדות לתפארת
גיל בו
נזכור את שנשכח
נדקור
ואז נברח
בערב מצוברח
כל עוד בלבב פנימה
אין כלום
מרגיש חנוק, סתום
על ערש דווי בדידותי
רחוק שנות אור ממך
מבדידותך
את היית לי החלום
נו טוב, די
הפחדתי מספיק |
|
|
תשמעו סיפור.
אתמול אני
מתעופפת לי מעל
גן הילדים, פאום
איזה
מרוקאי-צוציק
אחד מחליט שאני
מכוערת, ומשך לי
ברגל הימנית.
עד עכשיו אני
נאבקת עם האור
שנדלק לי בתחת,
ובמיוחד הפעם-
הוא עוד החליט
להיות מקורי
ולהחליף צבעים.
-שפרירית בשעת
סיפור |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.