ליבי דימם כל הדרך אל מפתן ביתך
שלא אוכל עוד לטשטש את העקבות
שידעו מאיפה באתי ולאן פניי מועדות
אני צופה בנו באיטיות גוועים
אך מבעד לחריקות שיניי, נעתקות רוב המילים
ידינו הענוגות-
כנועות
מול הפסנתר המנגן את תוו האחרון
אתה
ועשן הסיגריות שאופף אותך תמידית
(קל להתחבא מאחוריו)
מתי כבר תלמד לנשוף בלי לשאוף
ותסתדר עם האוויר שחונק אותך
ממנו לא תוכל לברוח |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.