[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ליאת גרוסמן
/
יש גבול

תחשבו רגע על מה היה קורה לכם... או מה הייתם עושים אם...
יום אחד האבא שאתם כ"כ אוהבים מודיע לכם שהוא עוזב את הבית...
בדיוק בחופש יום העצמאות...
ואח"כ אמא שלכם פשוט קורסת ואתם אמורים להיות שם בכל שלב כדי
לעזור לה... אבל מי יעזור לכם?! מי?
אח"כ מודיעים לכם שאתה עוברים דירה... הדירה שכ"כ אהבתם...
הדירה מכל הדירות שגרתם בהם  הכי הרבה זמן... אתם עוברים... זה
כואב עוד יותר.
וכשבוחרים דירה חדשה... אתם אפילו לא נמצאים שם כדי לבחור
אותה...
ואח"כ בא האוטו... הדבר היחיד שנשאר מהבית הקודם... מוכרים גם
אותו כי הוא יקר בשביל שרק אמא תתחזק אותו...
אח"כ באה אחותכם הגדולה... היחידה שעוד איכשהו יכולה לעזור...
היא גם עוזבת את הבית כי פשוט נמאס לה וגם בא זמן הצבא... אתם
לבד. עם אמא... שקורסת שוב...
ואז אמא מגיעה לשלב שכיף לה סוף סוף, והיא יוצאת עם חברות ואתם
לא היחידים שמחזיקים אותה... קצת אויר כמו שנקרא... ואז אתם
מתחילים לתפקד קצת... שוב... עם חבר שאוהב ונמצא שם איתכם...
אבל ברגע שהוא הלך... אתם קורסים. ואתם לבד... כי אמא כבר לא
פה... היא עם החברות שלה... ואף אחד לא יוכל לעוזר  לכם...
ואז הגיע השלב הבא... הדייטים של אמא... ואתם חושבים... וואלה,
איזה יופי... טוב לה... ואתם מתחילים להתקרב קצת... משהו שלא
היה מעולם... 14 שנים... ואז מגיע יומולדת 15 שלכם... ואמא לא
בדיוק עושה משהו בשבילכם... אבל לא נורא... זאת אמא והיא אוהבת
אותי... והיא פה...
ואז... הגיע שלב החבר... שאפילו לא ידעתי עליו... ויום אחד,
פשוט ככה... מכניסים לכם בנאדם זר הביתה... מישהו שאתם לא
מכירים ובחיים לא שמעתם עליו... ועוד אמא מצפה שתמשיכו כאילו
כלום לא קרה... כאילו הכל טוב ויפה... והיא בעצם לא מבינה...
שאני כבר לא פה כי עברתי כ"כ הרבה שלבים שאני כבר לא מתפקדת
ולא עומדת בקצב שלה... זה כואב... ואתם כבר בשלב שאתם לא
בבית... יש לכם חיים... חברים מחויבויות כמו בי"ס, צופים... כל
מיני ואתם לא בבית...
והיא... פתאום כשהיא מבינה שהכל קורס סביבה... והיא מנסה לסדר
את העיניינים... היא לא מצליחה להבין... שכבר מאוחר מדי...
ואין יותר מה לעשות... כי כשהיא יכולה לעשות משהו... היא לא
הסתובבה אפילו לשאול אם יש משהו... היא אף פעם לא שאלה אם קרה
משהו או אם אני צריכה משהו... ועכשיו שאני כבר לא פה... והכל
קורס סביבה ואני כל החיים בכסאח עם החבר שלה... היא עוד מתפלאה
למה...  


אתם לא חושבים שיש גבול... לכמה בנאדם יכול להזיק... לסבול...
להשתנות...? טוב... לי יש והגעתי אליו...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קיבלתי הצעה מיו
הפנר להצטלם
לפלייבוי.
אמרתי, רק
לפנטהאוס, עם
אחד יפה
ומגודל.

נעלב יו, ולא
הזמין אותי
לאחוזה

מיכלי לא תופסת
הזדמנויות


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/5/04 13:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאת גרוסמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה