דווקא התחשק לי בסופשבוע הזה להגיע למקום סוער יותר, עם כל
התחזית - שאני כבר לא יודעת באיזה ערוץ צודקים יותר.
פשוט רציתי לנוח במקום עם נוחות.
במקום חם (הסקה מרכזית),
עם ניחוחות,
סופשבוע רגוע.
רק בחוץ שתי מעלות (זה חודר לעצמות ולא עוזב).
ובכל זאת צריך היה להוציא את ביילי לטיול אחה"צ.
אז יצאנו שנינו.
הלכנו לנו, הוא כטווס גא ומאושר ואני עם הידיים בכיסים של מעיל
פוך.
מאובזרת מכף רגל ועד ראש עם כובע צמר.
והקור מוצא פתחים וחודר לעצמותיי.
מתנגדת לתנועות האוויר.
ביילי מאושר.
בשלב מסוים אינני יכולה להמשיך ועושה פרסה ומתחילה לרוץ,
כדי לחזור מהר לבית החם.
במהירות סוגרת את הדלת ונכנסת לבית המחומם מהסקה מרכזית.
הכל בחוץ מאובק.
בפנים נקי.
ריחות של שבת.
מדליקים רדיו להקשיב למוזיקה של שישי אחה"צ.
הקריין אומר שיש כמה מקומות שנעקרו עצים ותמרורים.
כאן הכל כרגיל: אוכל של בית, יין אדום איטלקי ומשפחה.
בחוץ לא נראה כמו שחזו בכל הערוצים.
אין כמו בבית.